חזרה יעילה: 10 טכניקות שנבחנו ב-399 מחקרים

סקירה מרכזית שפורסמה ב-2013 בידי ג’ון דנלוסקי וארבעה עמיתים דירגה עשר טכניקות חזרה על בסיס 399 מחקרים שנאספו. רק שתיים קיבלו את הציון הגבוה ביותר: המבחן העצמי, שמפיק את התשובה מן הזיכרון, והלמידה המרווחת, שמפזרת את המפגשים על פני ימים. קריאה חוזרת והדגשה, שתי השיטות שהתלמידים מזכירים ביותר בסקרים, אינן משפרות את הביצועים באופן מהימן.

הדוח מ-2013: שתי טכניקות בפסגה

שם הסקירה הוא “Improving Students’ Learning With Effective Learning Techniques”. היא חתומה בידי ג’ון דנלוסקי וארבעה שותפים, והתפרסמה ב-Psychological Science in the Public Interest בינואר 2013. עשר טכניקות נבחנות בה, מקריאה חוזרת ועד מבחן עצמי. המיון מבוסס על כלליות התועלת, מאוכלוסייה אחת לאחרת ומתחום תוכן אחד לאחר.

גרגורי דונוהו וג’ון האטי אימצו את הבסיס של הסקירה הזאת במטא-אנליזה שפורסמה ב-2021 בידי Frontiers in Education: 399 מחקרים מוזכרים, מהם 242 ניתנים לניתוח כמותי. המאגר כולל 1 619 אפקטים על 169 179 משתתפים. הממוצע הכללי מגיע ל-d = 0,56. הלמידה המרווחת עומדת בראש עשר הטכניקות (d = 0,85), לפני המבחן העצמי (d = 0,74).

הדירוג של המחברים הולך לפי הסדר הזה. שתי טכניקות מקבלות הערכת תועלת גבוהה: המבחן העצמי והלמידה המרווחת. חמש טכניקות מסווגות כתועלת נמוכה, ובהן קריאה חוזרת והדגשה. בסינתזה מ-2021, הדגשה ותמצות מקבלות את שני האפקטים החלשים בטבלה.

לבחון את עצמך: הפער שגדל עם ההשהיה

מבחן עצמי פירושו להפיק את התשובה מן הזיכרון: לענות על שאלה, לשחזר שיעור בעל פה, לפתור תרגיל מחדש בלי הפתרון. הנרי רודיגר וג’פרי קרפיקי השוו שני אופני לימוד על טקסטים מדעיים: קריאה חוזרת של הקטע, או כתיבה של כל מה שנזכרו בו, בלי בדיקה (Psychological Science, 2006).

חמש דקות אחרי הלימוד, לקריאה החוזרת היה עוד יתרון קל: 81 % היזכרות לעומת 75 %. יומיים לאחר מכן הסדר התהפך (68 % לעומת 54 %), והיתרון של המבחן העצמי נשמר גם אחרי שבוע (56 % לעומת 42 %).

הדוח מ-2013 מייחס למבחן העצמי תועלת גבוהה, על סמך אפקטים שנמצאו בתלמידים בגילים וברמות שונים. הוא גם מתעד נקודה מעשית: מבחן עצמי עם תיקון שגיאות עובד טוב יותר ממבחן עצמי לבדו, והיתרון שלו על קריאה חוזרת נחשב “יציב במיוחד”.

למרווח: אותו מאמץ, במקום טוב יותר

הלמידה המרווחת מחלקת אותה כמות עבודה למפגשים המופרדים בימים. הלמידה המרוכזת מכנסת אותה לבלוק אחד, כמו החזרה של ערב לפני המבחן.

ארבע מטא-אנליזות שנסקרו בידי דונוהו והאטי מכסות כ-300 מחקרי השוואה בין למידה מרווחת ללמידה מרוכזת, עם אפקט ממוצע של 0,60. במתמטיקה, הניסוי של דאג רורר וקלי טיילור (Applied Cognitive Psychology, 2006) חילק עשרה תרגילים לשני מפגשים במרווח של שבוע, בעוד קבוצה שנייה פתרה את אותם עשרה תרגילים במפגש אחד. אחרי שבוע הקבוצות דמו זו לזו; אחרי ארבעה שבועות הקבוצה המרווחת הגיעה ל-64 % הצלחה לעומת 32 %, בלי תרגול נוסף.

לשילוב של שתי הטכניקות המנצחות יש שם: למידה חוזרת מדורגת. מדובר בהיזכרות בתוכן עד להצלחה, ואחר כך בחזרה אליו במפגשים מרווחים. בניסויים של קתרין רוסון ועמיתיה (Journal of Experimental Psychology: Applied, 2018), עם מספר היזכרויות שווה, פריטים שחולקו לשלושה מפגשים מרווחים נשמרו ב-68 % אחרי שבוע, לעומת 26 % כששלוש ההיזכרויות רוכזו במפגש אחד.

קריאה חוזרת והדגשה: שתי החביבות על הציבור

בסקרים שהדוח מ-2013 מצטט, קריאה חוזרת והדגשה מובילות את השיטות שהתלמידים מדווחים שהן בשימושם. שתיהן נמנות עם חמש הטכניקות שסווגו כתועלת נמוכה.

קריאה חוזרת הופכת את הטקסט למוכר, והמוכרות הזאת מזינה את הביטחון. בניסויים של רודיגר וקרפיקי, הסטודנטים שקראו שוב חזו הצלחה גדולה מזו של אלה שבחנו את עצמם; שבוע לאחר מכן התוצאה האמיתית התהפכה. הסינתזה מ-2021 מוסיפה אפקט לוואי של ההדגשה: היא עלולה להפריע ליכולת להסיק מסקנות, ותרומתה לביצועים נשארת חלשה.

מה שהכיתה והבית יכולים לשנות

הדוח מ-2013 מפרט יישומים ישירים לשיעורים. שיעור יכול להיפתח במבחן קצר עם תיקון, על הרעיונות המרכזיים של השיעור הקודם. מושגים חשובים חוזרים לאורך כמה מפגשים. בתרגול, החלוקה לא דורשת תרגילים נוספים: כל סדרה שומרת על התרגילים של אותו יום, והיזכרויות מאותו סוג חוזרות בסדרות הבאות (רורר וטיילור, 2006).

בבית אותן מנופים עוברים הלאה: שאלות שדורשות להפיק את התשובה, עם תיקון מיידי; מועדי חזרה שנקבעים על פני כמה ימים. כדי לשפוט מה נרכש, המבחן המושהה נשאר אמת המידה (רודיגר וקרפיקי, 2006).

Stella: חידונים בתוך השיעורים, רצף ימים

Stella היא אפליקציית למידה לילדים מגיל 4 עד 17 ולהוריהם. בהתאם לגיל, התוכן משנה צורה: אודיו לגילאי 4-6, ואחר כך שיעורים קצרים.

המסלול מאמץ את שתי הטכניקות שהדוח מ-2013 מציב בפסגה. כששיעור מסתיים, החידון עם התיקון גורם להפיק את התשובה מן הזיכרון, כמו המבחן העצמי במחקרים. רצף הימים, לעומת זאת, סופר את הימים שבהם הושלם לפחות שיעור אחד: ההתקדמות נפרסת על פני שבועות.

הציונים מוצגים אחרי כל חידון, וכל קורס נחתם בחידון מסכם. לוח בקרה נותן להורים תמונה כוללת, והנתונים האישיים נשארים במכשיר. חשבונות של מתחת לגיל 13 עוברים דרך הסכמת ההורים, בהתאם ל-COPPA.